Tuesday, March 10, 2009

אז קצת על הרפתקאותינו בויאטנם. כמו שכתבתי פעם שעברה, הגענו הישר לעיירה הנקראת הוי אן ובילינו שם 5 ימים בעיקר כי לא רצינו עוד נסיעות ארוכות...
בלאוס כל פעם שהגענו למקום חדש והורידו אותנו בתחנת אוטובוס לקחנו טוק טוק למרכז. בהויאן לעומת זאת יש רק אופנועים.. טוב, לא ממש היתה ברירה, אחרי התמקחות עלינו על אופנועים כשלא היה לנו ברור מה הולך להיות על התיקים הגדולים. הנהגים שמו אותם לפניהם, ברווח עם הכידון והיתה נסיעה קצת מלחיצה בהתחשב בעובדה שתיקים ממש גדולים הסתירו לנהגים את שדה הראיה.. אבל תכלס היה ממש כיף.
בהוי אן יש עשרות אם לא מאות חנויות בגדים ונעלים- בוחרים דוגמא, בד, צבע וכו' ותופרים בגדים על פי המידה. בגדול כמובן שזה נשמע נפלא ומהנה, בפועל כאב ראש גדול! החלטות אף פעם לא היו הצד החזק שלי וכל בחירה כזאת לקחה לי איזה שעה.. פלא שכנרת לא הכניסה לי איזו כאפה כבר.. את היומיים הראשונים העברנו במדידות ובחירה. תפרו לי מעיל קצר, מעיל ארוך ושמלה ויצא אחלה.
From pics

בימים האחרים שכרנו אופניים ונסענו לים. בויאטנם בקושי יש רכבים אלא בעיקר אופניים ואופנועים וכולם פשוט צופרים כ-ל הזמן. כמובן שגם אנחנו צילצלנו בפעמון האופניים פשוט כי זה מצחיק...
באחד הערבים עשינו קורסון בישול. בישלנו איזה 5 מנות והיה ממש נחמד. שפיות מהוללות לא יצאנו אלא בעיקר שבעות..
From pics

מהויאן נסענו באוטובוס שינה להנוי, העיר הגדולה בצפון.
לפני שהגענו לויאטנם כל הזמן הזהירו אותנו שהויאטנמים ממש לא נחמדים ורמאים. אני דוקא חושבת שרובם נחמדים ולא ממש יצא לנו להתקל באנשים לא נחמדים אבל בנסיעה נתקלנו ברמאות שמדברים עליה. 7 קמ לפני הנוי האוטובוס עצר באמצע שום מקום והנהג טען שהרכב התקלקל. במקרה היה שם ואן שאסף את כל הויאטנמים ובמקרה היה שם נציג של איזה מלון בעיר שהציע לנו כל מיני הצעות. בסופו של דבר התגלגלנו ב-3 אוטובוסים מקומיים עד שהגענו למרכז העיר ותכלס היה לנו מזל כי חוץ מקצת עצבים לא היה נורא מידי.
מהנוי עשינו שיט של 3 ימים בהלונג ביי. פשוט מקום מרהיב, אין מילים. את היום הראשון העברנו בעיקר בשיט וביקרנו במערת נטיפים גדולה. למחרת הגענו לאי קאט בה למלון הכי מפנק שהיינו בו עד היום. עשינו מסלול הליכה לא ארוך מידי, טיפסנו וטיפסנו עד שהגענו לפסגת
העולם. היה מדהים. ביום השלישי עשינו את כל הדרך חזרה להנוי. היו אחלה 3 ימים.
From pics

כרגע אנחנו בהנוי, עיר מגעילה, רועשת, מלוכלכת ומלאה כלי רכב. לחצות פה את הכביש- סכנת נפשות.. פעם ראשונה שאנחנו אומרות- עיר במזרח, ככה זה.. בלאוס לא נתקלנו בכאלה דברים.
היום בערב אנחנו נוסעות לסאפא שהיא ממש בצפון ויאטנם ונעשה טרק של כמה ימים. אני מניחה שפעם הבאה אני אכתוב כבר מנפאל כי עוד שבוע אנחנו כבר שם.

מאחלת חג שמח! מקוה שהתחפשתם וחגגתם כמו שצריך!
אוהבת ומתגעגעת!

Sunday, March 1, 2009

שוב אני מדווחת מהשטח..
רוצה להתחיל בתודה לכל מי שהחזיק אצבעות בקשר לנסיעה, זה פעל! אחרי יום בונטיאן עיר הבירה בו ביקרנו בשער הנצחון והרגשנו לרגע כמו באירופה,
From laos

עלינו על אוטובוס לילה (10 שעות) לפקסה. מה אני אגיד על הנסיעה- תענוג! כשקנינו את הכרטיסים שאלו אותנו אם אנחנו רוצים לנסוע בישיבה או בשכיבה. לא ידענו בדיוק מה זה אומר אבל ברור שבשכיבה.. עלינו על האוטובוס ולא היו בו כסאות בכלל, רק מיטות! שמחים ומבסוטים התמקמנו במיטות שלנו והתחלנו בנסיעה. כמה דקות אחרי תחילת הנסיעה עברו וחילקו ארוחת ערב (אורז כמובן) וכדי שלא נהיה צמאים חלילה- בקבוקי מים והרי ידוע שכל ארוחה מסיימים בקינוח ולכן כל אחד מאיתנו קיבל חופן סוכריות.. אין דברים כאלה!
From laos

הנסיעה עברה בכיף, בשינה בעיקר. בבוקר אחרי שהתרעננו במגבות הלחות שחילקו הגענו לפקסה. תכלס, פקסה עיר משעממת. בילינו שם יום אחד כדי להוציא ויזה לויאטנם ולמחרת נסענו לקיאט נון. קיאט נון הוא כפר קטנטן, עשינו בו טיול פילים שהיה מאוד נחמד. הפילפילון שלנו היה קצת מצונן וכל הזמן התעטש על כנרת, היא פשוט רוססה... זה היה כל כך מצחיק! (כמובן שאחרי שירדנו גילינו שהוא פשוט מתיז על עצמו כדי להתקרר..).
From laos

בכפר אין בכלל גסט האוסים ולכן עשינו "הום סטיי"- ישנו אצל משפחה מקומית. הגענו למשפחה שלנו וגילינו שהם לא מבינים מילה באנגלית..בעיה.. על הקיר היו הסברים בקשר להום סטיי ומה אפשר לעשות איתם. החלטנו שאנחנו רוצות לעזור להם לבשל אבל לא הצלחנו להסביר להם את זה.. קצת מתוסכלות יצאנו להסתובב בכפר ופגשנו את מי שארגן את ההום סטיי, בחור שמדבר אנגלית וביקשנו ממנו שיכתוב לנו על דף בלאית את מה שאנחנו רוצות. חזרנו למשפחה, הראינו להם את הדף ונלקחנו ל"מטבח" (צריף). ראינו איך מכינים את הסטיקי רייס שהלאים אוכלים בוקר צהריים וערב. נתנו לנו לשבור את הביצים ולהכין אותן. כנרת הכינה מקושקשת (קצת מלחיץ להדליק אש בתוך מבנה מעץ..) וכולם פשוט עמדו ובהו בה..לא ממש הבינו מה היא עושה (הלאים תמיד מכינים סוג של ביצי עין).
From laos

היתה אחלה ארוחת ערב. אח"כ ישבנו עם הילדים וראינו איזו טלנובלה.. והלכנו לישון באיזה 20:00. בבוקר חיכתה לנו בדיוק אותה ארוחה ומה שהיה ממש חמוד מצידם הוא שהם הכינו את הביצים בדיוק איך שכנרת הכינה ערב קודם. למרות שבכלל לא תכננו לאכול, אכלנו. 7:30 בבוקר ואנחנו אוכלות אורז.. נפרדנו מהמשפחה ברגשות מעורבים. מצד אחד היה מאוד נחמד וחווייתי אבל מצד שני מאוד מתסכל כי לא יכולנו לתקשר איתם בכלל.
מהכפר נסענו ל-4000 האיים, הנקודה הדרומית ביותר בלאוס, על גבול קמבודיה. מרוב שהנהר רחב נוצרים המון איים אך רק 33 מהם מאוכלסים. התמקמנו באי שנקרא דון דט. התכנון היה לרבוץ שם איזה שבוע אבל החום היה פשוט בלתי נסבל. 37 ביום, 34 בלילה ואין מזגן או אפילו מאוורר מהסיבה הפשוטה שאין חשמל.. בעיקר רבצנו במים כדי לברוח מהחום. באחד הימים שכרנו אבובים ואני ממש נסחפתי רחוק מהחוף ולא הצלחתי להלחם בזרם. זה היה די מלחיץ אבל בסוף נופפתי לסירת דייגים והם החזירו אותי לחוף. חמודים. יום אחרי שכרנו אופניים ונסענו לאי השכן (גשר מחבר בניהם) והדרך היתה פשוט מדהימה. אין ספק שזה אחד המקומות היפים בלאוס אבל החום הבריח אותנו ולכן אחרי 3 ימים עלינו קצת צפונה לכפר שנקרא טד לו. איזה קסם של מקום! ישנו בבונגלו חמוד מול נוף שאי אפשר לתאר במילים:
From laos


From laos


From laos

ממש מעט תיירים ותכלס פשוט רבצנו כל היום במפלים ושיחקנו עם תומם וסופיה הילדות המתוקות שאימצו אותנו.. היה המקום המושלם לסיים בו חודש מדהים בלאוס.
משם נסענו לויאטנם. אני אחסוך מכם את הרפתקאת הנסיעה.. אחרי 28 שעות בדרכים
הגענו אתמול סוף סוף להוי-אן. מקום מדהים ואנחנו ממש מרוצות. נהיה פה כמה ימים כי התעייפנו מכל הנסיעות ואת ההרפתקאות בויאטנם תקראו כבר בפוסט הבא.

ולסיום חידה.. מי החיה המסתתרת בתמונה?!... כלב? חזיר?
From laos

אוהבת מאוד!